קראתי פעם שנגיד בתקופת המקרא היה חובה להכניס אורחים – אובייסלי – והיה אסור לך לפגוע באורח שלך. ולא רק שאסור היה לך לעשות לו כלום, היה לך מותר לשאול אותו מה הוא בא לעשות אצלך או מדוע הוא עובר אצלך או לאן פניו מועדות רק אחרי שלושה ימים ושליש. אז אני מברכת אותך בכניסה לבלוג שלי, ואני לא מבררת לאן פניך מועדות, אבל אשמח שלאורך הזמן שאנחנו כאן, נצעד את הדרך הזאת ביחד.

זה בלוג מסע. אני רוצה לנסוע למקומות ולהכיר אנשים. אני אוהבת לדבר עם כולם. אני חושבת שהדרך היפה ביותר לצקת משמעות לקיום האנושי היא במפגש אנושי בלתי אמצעי.

בכוונתי לטייל בין כל ערי הארץ. אם אתם קוראים את זה ורוצים לארח אותי, צרו קשר. אני אשתדל להגיע.

דף הוולאקם הזה עומד להתעדכן עם הזמן, ככל שאבין מה אני עושה ביני לבין עצמי, אוכל להסביר טוב יותר גם החוצה. לפעמים דברים הם לא הדבר הסופי, לפעמים הם באמת רק הדרך. מה לפעמים… לרוב.